האלו האלו, שלום חברים. לא תאמינו מאיפה אני כותב לכם את הפרק הזה. אני יושב על מרפסת בנופשון בתורכיה. לא סתם מרפסת, אלא טברנה. ואני יושב כאן עם הלפ-טופ שגנבתי מהמש"ק מחשוב שלנו, שבטח כבר עלה על זה למשפט. זוכרים איך בפרק הקודם רציתי לנסוע לחו"ל? אז הנה, שיחקתי אותה בענק! תפסתי את אשתי תקווה, הלכנו לסוכן הנסיעות שהמשרד שלו במרכז המסחרי וסגרנו דיל. ועכשיו אנחנו פה
כל הדרך במטוס שתיתי אוזו בכמויות, וכשהגעתי למלון הייתי כבר קצת מטושטש. צעקתי על הפקיד קבלה המניאק (שבכלל לא הבין עברית!) ועלינו לחדר. למחרת בבוקר הלכנו לחדר-אוכל, שמה העמסתי על הצלחת חצי מהבופה. אכלתי שליש מזה, ואת השאר זרקתי. קרה לי גם מקרה לא כל כך נעים – פגשתי אתמול איזה ישראלי שהציע לי דיל של נסיעה לקזינו פלוס ז'יטונים, כל זה במאה דולר. הוא כתב לי פתק שהיה כתוב עליו "נסיעה לקזינו פלוס ז'יטונים". היום בבוקר נכנסתי למונית ונתתי את הפתק לנהג, שבכלל לא הבין מה כתוב שם. זה כבר עיצבן אותי, שגם הוא לא יודע עברית. אחרי שצעקתי, הגיע איזה אחד מהקבוצה וסיפר לי שבכלל אין יותר קזינואים בתורכיה. יעני, ההוא רימה אותי. אבל לא נורא, אני עוד אבוא איתו חשבון. אני אתפלל לאלוהים שיעשה לו מחלות ושישלחו לו צו מילואים ישר למחסן שלי, ואז, וואו וואו, אני אתנקם בו
מחר זה היום האחרון שלנו, ואני מתכנן לקלף כמה ברזים מהקיר, ואולי גם את הטפטים. עכשיו תשאלו למה לא טסנו לאמריקה? זה הרי יותר קרוב. אז הנה אני אספר לכם על משהו שקרה לי בגיל 23. חבר טוב שלי חזר מאמריקה וסיפר לי מלא סיפורים מדהימים משמה – למשל, אין להם במבה ודברים כאלה. ראיתי גם את "צ'רלי וחצי", ובסוף הילד נסע לאמריקה, אז גם אני רציתי. בקיצור, הלכתי לסוכנות נסיעות בשביל לקנות כרטיסים, ואמרו לי שאני צריך ויזה. הפקידה הוציאה כזה נייר והתחילה לשאול אותי שאלות ממש מעצבנות. היא אמרה שזה בשביל השגרירות האמריקאית, שלא יחשבו שאני נוסע בשביל לא לחזור. ישר התחלתי עם צעקות, שאני את המדינה שלי לא עוזב בחיים, אבל זה לא עזר. היא שאלה אם יש לי מקצוע, אז אמרתי לה שאני מבין במחסנאות. אחר כך היא שאלה אם יש לי דירה ואוטו, להוכיח שיש לי כאן רכוש. ואני, לא היה לי אז כלום, למה מאיפה יהיה לי בגיל 23. אחר כך היא שאלה אם ישבתי בכלא, אז אמרתי לה שפה ושם הייתי במעצרים. הפקידה עשתה פרצופים, ואחרי שבועיים הודיעו לי שלא קיבלתי. מאז לא ביקשתי, למה אם אני לא מספיק טוב בשבילהם אז לא צריך. אנטישמים. שייחנקו להם שמה, אני מאה אחוז ישראלי אני ושותה רק יין ישראלי, כמו בפרסומת. אז זהו. אני נהנה לי פה בחו"ל – בריכה, בופה, טברנה, לקלף ברזים מהקיר. מה אני יגיד לכם? אמריקה
Comentarios